גזר דין בתיק ת"פ 47285-05-10

ביום 18.5.10 שעה 23.00 הגיעו הנאשמים ואנשים נוספים לאולם שמחות באור יהודה שם עבד המתלונן ווסים עיסא. הנאשם 1 ושניים נוספים נכנסו לאולם, ונאשם 2 המתין מחוץ למקום ברכבו.

נאשם 1 חיפש את אחיו של המתלונן מוחמד, ושאל את המתלונן היכן נמצא האח. לאחר שנמסר לו מקום הימצאו של מוחמד, אחז הנאשם 1 בזרועו של המתלונן בחוזקה, וכפה עליו להתלוות אליו ואל השניים הנוספים, ע"מ שיוביל אותם למוחמד, השלושה הוליכו את המתלונן מחוץ לאולם לכיוון הרכב שבו היה הנאשם 2.

במהלך הנסיעה, פנה הנאשם 1 למתלונן והורה לו לשתוק, ולאחר שנסעו ולא מצאו את מוחמד במקום אליו כיוון המתלונן, שבו הנאשמים והאחרים אל האולם, כדי לאתר את מוחמד.

נאשם 2 נותר ברכב בזמן שנאשם 1 והאחרים, חיפשו באולם את מוחמד, ומיד לאחר מכן, הגיע מוחמד לאולם, רכוב על אופניו.

נאשם 1 הבחין במוחמד בשביל הגישה לאולם, והתנפל עליו עם שני האחרים, וכולם תקפו את מוחמד באגרופים ובבעיטות בגופו ובראשו, תוך שהם מפילים אותו ארצה.

לאחר שנפל המשיך נאשם 1 להכות ולבעוט בגופו, בעוד האחרים נמלטים מהמקום לכיוון הרכב.

אנשים אחרים העובדים באולם, הגיעו למקום, ונאשם 1 נמלט לכיוון הרכב, בעוד מוחמד והעובדים האחרים רודפים אחריו.

הנאשם 2 שנהג ברכב, פתח לנאשם 1 את דלת הרכב תוך כדי נסיעה ע"מ לאפשר לו להכנס פנימה ולהמלט עימו ועם האחרים.

העובדים ומוחמד תפסו את נאשם 1, ואילו נאשם 2 עם האחרים נמלטו מהמקום.  כתוצאה ממעשה התקיפה נגרמו למוחמד חבלות בגופו, הוא נזקק לטיפול רפואי.

בגין ארועים אלה הורשעו הנאשמים במסגרת הסדר טיעון  באופן שנאשם 1 הורשע על פי הודאתו בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה בנסיבות מחמירות בצוותא לפי סע' 382 (א) בנסיבות סע' 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ועבירת איומים לפי סע' 192 לחוק העונשין.

נאשם 2 הורשע על פי הודאתו בעבירה של סיוע לתקיפה הגורמת חבלה בנסיבות מחמירות בצוותא לפי סע' 382(א) בנסיבות סע' 380 יחד עם סע' 31 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

לאחר שנחתם הסדר הטיעון שבו הבהירו הנאשמים כי הבינו את ההסדר, שאינו מחייב את ביהמ"ש, וכי ביהמ"ש רשאי לגזור עליהם כל עונש שיראה לו הולם, הודו כאמור הנאשמים והורשעו בכתב האישום, הוסכם כי הם ישלחו לשירות המבחן לעריכת תסקירים, וכן שנאשם 1 יפצה את מוחמד עיסא בסך של 7,000 ש"ח ונאשם 2 יפצהו בסך של 3,000 ש"ח.

מכח הסדר הטיעון הוגשו תסקירים של שירות המבחן.

באשר לנאשם 1, הוא בן 24 שנים, יליד הרשות הפלסטינית, גרוש ואב לילד בן שנתיים הנמצא בחזקת אימו סמוך לשכם.

בעבר הוא עבד עצמאי וניהל חברה לעבודות ריצוף ושיפוצים, אולם הפסיק עבודתו לאחר הפסד כספי.

משפחתו מונה 10 נפשות, ומתפקדת באופן נורמטיבי.

בשנת 2008 התחתן עם בת דודו, ולאחר כשנה התגרש ממנה. אין לו הרשעות קודמות.

בהתייחסו לעבירות נשוא כתב האישום, לא נשא הנאשם אחריות מלאה למעשיו לפני קצינת המבחן, טען לאי דיוק בעובדות, שלל כי כפה על המתלונן להתלוות אליו ואל האחרים, שלל איומים ורצון לנהוג באלימות כלפי מוחמד.

הוא הסביר את התנהגותו האלימה והתוקפנית כלפי מוחמד כהגנה עצמית.